סימון נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ

פסק דין

1. א. בתאריך 28.10.12 נותק התובע משירותי הנתבעת וביום 29.10.12 החזיר התובע את הציוד בשלמותו ולמרות זאת, פנתה הנתבעת אל התובע במכתב מיום 26.11.12 בטענה, שהוא עדיין לא החזיר ממיר אחד ובהמשך לכך ולאחר שיחות טלפוניות רבות, אף קיבל התובע מכתב מב"כ הנתבעת ולאור דרישת התשלום באותו מכתב, שילם התובע את שנתבקש לשלם, אך זאת תחת מחאה.

ב. לאור האמור לעיל ומאחר והתובע סבר שאין הוא חייב בתשלום משום שהוא החזיר את כל הציוד, הגיש התובע תביעה זו, בה ביקש לחייב הנתבעת להשיב לו את הסכום ששילם – וסכום זה יחד עם סכום פיצוי לדוגמא, הגיע התובע לסכום תביעה של 12,000 ₪.

2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובע בהיותה תביעה צינית המנוסחת על דרך ההגזמה וההקצנה בדרישת סכום מנופח ומופרך ובנוסף לכך, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) התובע היה מנוי אצל הנתבעת במשך שנים רבות ובמסגרת ההתקשרות סופקו לו 3 ממירים, אך התובע החזיר רק שניים ואילו ממיר שלישי, אשר הותקן ביום 15.10.2002 לא הוחזר מעולם.

לכן, כחודש לאחר ניתוק התובע משירות הנתבעת – לפי בקשתו- ומאחר והממיר השלישי לא הוחזר, פנתה הנתבעת ביום 27.11.12 במכתב אל התובע בבקשה להשיב גם את הממיר השלישי.

ב) חודש לאחר שליחת המכתב הנ"ל והיות והתובע לא השיב את הממיר השלישי, פנתה שוב הנתבעת אל התובע – באמצעות שיחת טלפון מיום 16.12.12 בה נתבקש שוב להשיב את הממיר, אך היות והתובע השיב שהוא לא מוצא את הממיר ולאחר שהתובע טען, שאין הוא יודע מדוע עליו להחזיר את הממיר אם שילם פיקדון עבורו, הסביר נציג הנתבעת לתובע, שאין כל קשר עם תשלום הפיקדון לבין השבת הממיר וגם הוסבר לו, שאם לא יושב הממיר הוא יצטרך לשלם עלותו.

ב. א) מכל מקום, לטענת הנתבעת – גם אם שילם התובע פיקדון, ממילא לא יוכל לקבל השבת פיקדון בטרם ישיב את הממיר ולכן, כחלק מהמשך ניסיונות הנתבעת לקבל את הממיר, נערכה ביום 26.2.13 שיחה עם התובע ושוב הוסבר לתובע, שעליו להשיב הממיר והיות והממיר לא הוחזר, הועבר העניין לטיפול ב"כ הנתבעת לגביית החוב בגין הממיר ובמסגרת זו נשלח אל התובע המכתב מעוה"ד.

ב) במכתב תשובה ששלח התובע ביום 20.3.13 הודיע התובע על ביצוע תשלום עלות הממיר, אך חזר על הטענה, שלא סופק לו ממיר שלישי ואף חזר על טענתו שהוא שילם פיקדון עבור הממיר.

3. כפי שעולה מטענות התובע בבית המשפט, הוא ביסס את סכום התביעה על קטעי עיתונות, אך על התובע היה לקחת בחשבון, שקטעי עיתונות אינם מהווים ראיה לעצם קביעת סכום תביעה וגם אם ניתנו נגד הנתבעת פסקי דין – אין זה אומר שאותו פסק דין יכול לשמש באופן אוטומטי וגורף עילה לתביעת סכום כפי שתבע התובע, משום שבמשפט יש לשקול כל מקרה לגופו ואפשר להשליך ממקרה למקרה, רק אם יש זהות בין המקרים ובין העובדות של אותם מקרים.

עיינתי בקטעי העיתונות וגם בפסקי הדין של התיקים שצוינו שם, ואכן העובדות בשני פסקי הדין שונות מהעובדות נשוא תביעה זו.(ראה קטעי העיתון שהגיש התובע ועליהם הוא מסתמך – עמ' 2 לפ').

4. מבחינת טענות הצדדים עולה, שהשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, האם בשירותי הנתבעת קיבל התובע 3 ממירים או האם קיבל שניים והיות ולפי טענת התובע הוא החזיר את שני הממירים, לא היה מקום לדרוש ממנו תשלום עבור עלות ממיר שלישי – אשר לא קיבל מהנתבעת.

לעניין זה, שמעתי את הצדדים וגם עיינתי בחומר הראיות שצורף וגם שהוגש במהלך הדיון ולאחר בחינת כל חומר הראיות, הנני מחליט לקבל התביעה בחלקה – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. א) בכתב התביעה כותב התובע באופן כללי, שביום 29.10.12 הוא החזיר הציוד של הנתבעת בשלמותו, אך לא מפרט מהו ציוד זה שהוחזר בשלמותו. לאחר מכן, נטען על ידו, שבתאריך 26.11.12 טענה הנתבעת שהציוד לא הוחזר ובהמשך נטען על ידו, שלאור מכתב שקיבל מעו"ד הנתבעת הוא שילם את שנתבקש – אך שילם תחת מחאה.

ב) גם בעדותו בבית המשפט מכחיש התובע, שקיבל 3 ממירים ולטענתו קיבל שניים בלבד – אותם החזיר לנתבעת. עוד העיד התובע, שעלות כל ממיר הוא 360 ₪ בעוד שהוא נדרש לשלם 700 ₪ והתובע כלל לא ידע, כיצד הגיעה הנתבעת לסכום זה.

מכל מקום, בשיחה שניהל התובע הוא אמר, שאם הוא חייב כסף, שיחייבו אותו בכרטיס שלו בשני תשלומים ולמרות זאת, לא חייבו אותו ולא סגרו את הנושא ובנוסף לכך, גם לא קיבל פנייה נוספת שהוא חייב ממיר.

לאחר מכן, החלה סדרה שיחות, בהן חזר התובע שוב ושוב וציין שאין לו ממיר נוסף. (עמ' 1 לפ',ש' 9 ואילך).

ב. לטענת הנתבעת, סופקו לתובע 3 ממירים: שניים סופקו ביום 21.2.12 ואילו ממיר נוסף סופק לו עוד בשנת 2002 (בתאריך 15.10.2002). (ראה טופס התקנת 2 ממירים מיום 2.12.12 אשר צורף לכתב התביעה וגם הוגש לבית המשפט וסומן ת/1).

באשר לשאלת הממירים, הנני להחליט כדלקמן:

א) בהתאם לבקשת התובע, הוא נותק משירותי הנתבעת ביום 28.10.12 ושני הממירים אשר סופקו לתובע ביום 21.2.12 הוחזרו לנתבעת, בהתאם לרשום בטופס החזרת ציוד מיום 29.10.12. (ראה שני המסמכים שצורפו לכתב התביעה).